פחדים ודאגות אצל ילדים: איך הורים יכולים לעזור

פחדים שהם חלק מהגיל

פחדים מופיעים אצל ילדים בשלבים שונים של ההתפתחות. פעוטות נבהלים מאנשים זרים ומתקשים להיפרד מההורה. בגיל הגן נפוצים פחד מהחושך, ממפלצות, מכלבים או מרעשים חזקים. בגיל בית הספר הדאגות עוברות לרוב לחברים, לציונים, לבריאות או לדברים ששומעים בחדשות.

ברוב המקרים פחדים כאלה באים והולכים, והילד ממשיך לשחק, ללמוד ולישון. פחד הוא לא סימן לבעיה. הוא דרך טבעית של הגוף להיזהר, וילדים לומדים להתמודד איתו בעזרת המבוגרים שסביבם.

איך זה נראה אצל ילדים

ילדים צעירים לא תמיד יודעים להגיד "אני דואג". לפעמים הדאגה נראית כך:

• כאבי בטן או ראש, במיוחד בבוקר או לפני מצבים מסוימים;
• קושי להירדם, סיוטים או רצון לישון במיטת ההורים;
• היצמדות להורה, בכי או התפרצויות בזמן פרידה;
• הימנעות: לא רוצה ללכת לגן, למסיבה או לחוג;
• הרבה שאלות חוזרות כמו "ומה אם...?".

כאבים גופניים חדשים או חוזרים כדאי לבדוק קודם אצל רופא הילדים.

מה הורים יכולים לעשות

• להקשיב ולתת שם לרגש. "אני רואה שאתה מפחד מהחושך, זה באמת מרגיש לא נעים" עוזר יותר מ"אין ממה לפחד".
• להרגיע בלי להבטיח הבטחות. אפשר לומר "אני כאן, ונתמודד עם זה ביחד", בלי לחזור שוב ושוב על הסברים.
• צעדים קטנים, לא הימנעות. כשנמנעים לגמרי ממה שמפחיד, הפחד נוטה לגדול. עדיף להתקרב בהדרגה: קודם מסתכלים על הכלב מרחוק, אחר כך מתקרבים מעט, וכן הלאה. ולשבח על האומץ, גם כשהצעד קטן.
• שגרה צפויה. שעות קבועות, טקס שינה רגוע והכנה מראש לשינויים, כמו מעבר דירה או גן חדש, נותנים לילד תחושת ביטחון.
• להראות דוגמה. ילדים לומדים מאיתנו. כשההורה מדבר על הפחד שלו בשקט ומראה איך הוא מתמודד, הילד לומד שאפשר.
• מסכים וחדשות. כדאי לשים לב לתכנים מפחידים ולחדשות שהילד נחשף אליהם, ולהיות שם כדי להסביר ולענות על שאלות במילים פשוטות.

ילדים צעירים מביעים רגשות גם דרך משחק וציור. זמן משותף ורגוע, בלי לחץ לדבר, הוא לפעמים ההזדמנות הטובה ביותר לשמוע מה מטריד אותם.

מתי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע

כדאי להתייעץ כשהפחד או הדאגה נמשכים כמה שבועות, גדולים ביחס לגיל, או פוגעים ביום-יום: בשינה, בהליכה לגן או לבית הספר, בחברויות או בחיי המשפחה. גם כשההורים מרגישים שכבר ניסו הכול ולא יודעים איך לעזור, זו סיבה טובה לפנות. אפשר להתחיל בשיחה עם רופא הילדים, עם יועצת בית הספר או עם השירות הפסיכולוגי החינוכי ברשות המקומית, ואפשר לפנות לפסיכולוג או לפסיכולוגית שעובדים עם ילדים. בטיפול בילדים צעירים ההורים הם שותפים חשובים. על הבחירה במטפל ראו איך לבחור פסיכולוג או פסיכולוגית.