סימנים שמישהו מתקשה
- שינוי בהתנהגות: הסתגרות, ויתור על דברים שאהב, הימנעות ממפגשים;
- שינויים בשינה, בתיאבון או באנרגיה;
- עצבנות, בכי או חוסר סבלנות שלא היו קודם;
- יותר אלכוהול, עישון או שימוש בחומרים אחרים;
- משפטים כמו "אין טעם", "אני רק מפריע" או "יהיה לכולם יותר טוב בלעדיי".
אין צורך לאבחן. מספיק לשים לב שמשהו השתנה.
איך לפתוח שיחה
- לבחור רגע שקט. הליכה משותפת או נסיעה ברכב הן לפעמים הזדמנות טובה, כי פחות מביך כשלא יושבים פנים מול פנים.
- לתאר מה ראיתם. "שמתי לב שבזמן האחרון אתה פחות יוצא, ואני דואג לך" עדיף על "מה קרה לך?".
- להקשיב יותר מלדבר. לא צריך לפתור. אפשר לומר "זה נשמע ממש קשה" ולתת לשקט להיות.
- להימנע מעצות מהירות. משפטים כמו "תחשוב חיובי" או "לאחרים יותר גרוע" נשמעים לרוב כמו ביטול של הקושי.
- לא לוותר אחרי פעם אחת. אם האדם לא מוכן לדבר, אפשר לומר "אני כאן כשתרצה" ולחזור לזה בעוד כמה ימים.
להציע עזרה מקצועית
אפשר להציע בעדינות שיחה עם איש מקצוע, בלי להציג את זה כעונש או כסימן לחולשה. עזרה מעשית מקלה מאוד: למצוא יחד מספר טלפון, להציע להתלוות לפגישה הראשונה או לשבת ליד בזמן שמתקשרים. על הבחירה במטפל ראו איך לבחור פסיכולוג או פסיכולוגית.
כשיש דאגה לחיים
אם אתם חוששים שהאדם חושב לפגוע בעצמו, מותר וחשוב לשאול ישירות: "יש לך מחשבות לפגוע בעצמך?" שאלה כזו לא "מכניסה רעיון לראש", ולרבים היא דווקא מקלה. אם התשובה כן, אל תשאירו אותו לבד, הרחיקו אם אפשר אמצעים מסוכנים, ופנו לעזרה מיד: מד״א בטלפון 101 או חדר המיון הקרוב. לייעוץ אנונימי בכל שעה, גם לבני משפחה וחברים, אפשר לפנות לער״ן בטלפון 1201.
לשמור גם על עצמכם
ללוות אדם קרוב בתקופה קשה זה מתיש. לגיטימי להציב גבולות, לבקש עזרה מבני משפחה נוספים ולקחת זמן לעצמכם. גם מי שתומך יכול להיעזר בשיחה עם איש מקצוע.
מקורות לקריאה נוספת
המקורות באנגלית. המידע במאמר כללי, ואינו מחליף ייעוץ אישי.
