תחושה נפוצה יותר ממה שנדמה
לפי ארגון הבריאות העולמי, בערך אחד מכל שישה אנשים בעולם מרגיש בודד. זה קורה בכל גיל: אצל צעירים, אצל הורים לילדים קטנים, אצל עולים חדשים, אחרי פרידה או פרישה, ואצל מבוגרים שחבריהם ובני משפחתם רחוקים. ארגון הבריאות העולמי מתייחס לקשר חברתי כחלק מהבריאות, ובדידות מתמשכת קשורה לפגיעה בבריאות הנפשית והגופנית.
להיות לבד או להרגיש בודד
זמן לבד יכול להיות נעים ומרגיע. בדידות היא משהו אחר: תחושה כואבת של חוסר קשר, שאין עם מי לחלוק. לפעמים היא מביאה איתה ביקורת עצמית ("אף אחד לא רוצה אותי"), שגורמת להימנע ממפגשים, וכך הבדידות מתחזקת.
צעדים קטנים שעוזרים
- להתחיל בקטן. הודעה לחבר ותיק, שיחת טלפון לבן משפחה, שאלה לשכן. קשר נבנה מהרבה רגעים קטנים.
- מסגרת קבועה. חוג, התנדבות, קבוצת הליכה או בית כנסת וקהילה. מפגש קבוע מקל, כי לא צריך "ליזום" כל פעם מחדש.
- לתת למישהו אחר. עזרה לאחרים מחזקת את תחושת הערך ומייצרת קשר בדרך טבעית.
- טלפון ומסך בחוכמה. שיחת וידאו עם הנכדים יכולה לחבר. גלילה ארוכה ברשתות לעיתים מגבירה את התחושה שכולם מחוברים חוץ מאיתנו.
אם אתם מכירים מישהו שנראה בודד, שיחה קצרה או הזמנה פשוטה יכולות לעשות הבדל גדול. על כך גם במאמר איך לתמוך באדם קרוב שעובר תקופה קשה.
מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע
כשהבדידות נמשכת זמן רב, מלווה בעצב מתמשך, בקשיי שינה או בחוסר טעם, או כשקשה לצאת מהבית, שיחה עם פסיכולוג יכולה לעזור להבין מה עוצר אתכם ולמצוא דרך חזרה לקשר. על הצעד הראשון ראו מה קורה בפגישה הראשונה אצל פסיכולוג.
במצב דחוף
אם הבדידות מלווה במחשבות לפגוע בעצמכם או בתחושה שאין טעם, אל תחכו: פנו למד״א בטלפון 101 או לחדר המיון הקרוב. לשיחה אנונימית בכל שעה: ער״ן, בטלפון 1201.
מקורות לקריאה נוספת
המקורות באנגלית. המידע במאמר כללי, ואינו מחליף ייעוץ אישי.
